מה תפקידו של איש האסטרטגיה בעידן ה-AI?

מה תפקידו של איש האסטרטגיה בעידן ה- AI?

חברת WARC פרסמו את הסקר השנתי שלהם בקרב פלנרים, והנושא המרכזי היה, איך לא, "אסטרטגיה בעידן ה- AI". הדוח עצמו פתוח רק למנויים, אבל הם כן פרסמו הרבה מאמרי דעה של כל מני מנהלי אסטרטגיה מהעולם על הנושא.

המסקנה של כולם: ה- AI הופך את כל העבודה "השחורה" לאוטומטית, ולכן אנשי האסטרטגיה צריכים להפוך ליותר יצירתיים ויותר "מחוברים לבני אדם". ככל שה- AI יעלה את הרף, כך גם אנחנו נצטרך.

אני חושב שזה לא מספיק. אני חושב שפלנרים הופכים לארכיטקטים של AI. והפער בין אלה שיודעים לבנות ארכיטקטורה כזו לכאלה שלא יהיה גדול הרבה יותר מרק כישרון ויצירתיות.

הנה החפירות:

אז קודם כל, מתברר שהנושא של איך להשתמש נכון ב- AI בתהליכים אסטרטגיים הוא נושא מחקר "אקדמי" מאוד פופולארי. החדשות הרעות הן שהמסקנה הראשונה של המחקרים האלה בעייתית מאוד:

אם פשוט נכנסים לצ'ט ו"מתייעצים" איתו על האסטרטגיה, מקבלים תשובות גרועות - את תשובת הקונצנזוס, ואת אותה תשובה בדיוק מקבלים גם המתחרים.

חוקרים ב-HBR הריצו 7 מודלים מובילים יותר מ-15,000 פעמים, קיבלו שוב ושוב את אותה האסטרטגיה בדיוק לבריף שהם הגדירו, ושיפורי פרומפט שינו את זה בפחות מ-2%.

זאת אומרת שגם אנחנו וגם המתחרים שלנו נקבל בדיוק את אותו אוסף קלישאות לשאלות האסטרטגיות שנשאל אותו.

אז מה המחקר אומר על איך עושים את זה נכון?

בקצרה, כדי שה- AI יהפוך לאסטרטג טוב, הוא צריך שני דברים - דאטה וארכיטקטורה. והארכיטקטורה כנראה חשובה אפילו יותר מהדאטה.

שתי דוגמאות מהמאמרים השונים:

1. תחשבו על נייקי. בשנים האחרונות בטח קראתם לא מעט ניתוחים על מה השתבש שם. אנשי המותג יגידו שנייקי הפסיקה להשקיע במותג והעבירה את הכסף לפרפורמנס. אנשי הסחר יגידו שהבעיה הייתה הוויתור על הקמעונאים לטובת מכירה ישירה. אנשי המוצר יגידו שלא היו חידושים. כל ניתוח מצמצם סיפור מורכב ל-2-3 נקודות, וכל אחד רואה את החלק שקרוב אליו.

זה לא כי אנחנו טיפשים. אנחנו פשוט עצלנים קוגניטיבית. החוקרים קוראים לזה "רציונליות מוגבלת": אנחנו בטוחים שעשינו ניתוח עמוק ואובייקטיבי, כשבפועל פישטנו תמונה מורכבת לסיפור קצר ונוח. זה לא המצב האידאלי. זה פשוט המקסימום ש-"בני אנוש" יודעים לעשות.

ה- AI יכול לשפר את זה. חברו אותו לכל המקורות: מכירות, פרסום, מחקרים, CRM, שיחות שירות, SOCIAL LISTENING, מתחרים, דוחות כספיים. תנו לו לנתח כל מקור בנפרד ואז לסנתז הכל. אף אחד לא יקרא את 200 השקפים שייצאו, אבל לא צריך: ה-AI מחזיק את כל התמונה בראש, ואפשר לשאול אותו, להתווכח איתו ולהגיע לשלב הבא בתהליך מוכנים וחכמים יותר ולהתייחס לסיפור הרבה יותר מורכב ומדויק.

כיווני הפעולה

נניח שהגענו למסקנה שהבעיה שלנו היא מודעות נמוכה, ואין לנו מספיק תקציב "לקנות" את המודעות. מה עושים? בני אדם יגיעו ל-3-4 כיווני פעולה. זה מה שהראש שלנו מסוגל להחזיק. ה-AI יציע 100. רובם לא יהיו טובים, אבל כשנצמצם הכל, נגלה שאנחנו בוחרים מתוך 8-10 כיוונים במקום מתוך 3-4. פי 2.

כדי שהתהליך הזה יהיה יותר מ- "תן לי 100 כיוונים שונים", צריך לחשוב על איך בונים את זה. איך גורמים לו להביא אשכרה 100 כיוונים שונים באמת, שכולם מבוססים על הניתוח שהוא עשה בסעיף הקודם, שכולם לגטימיים.

בשני המקרים ה-AI לא מחליף את איש האסטרטגיה. הוא מחייב אותו לבנות את התהליך: מאיפה מגיע הדאטה, באיזה סדר מנתחים, ואיך מצמצמים. זאת הארכיטקטורה, וזה התפקיד החדש.

למי שמעוניין, קבוצת הווטסאפ של מדעי השיווק.